במקביל לפעולות הנ"ל, נידרש מהצוות ההנדסי לזהות בעיות כרוניות ולשפר את תהליכי הייצור, הרכש והשילוח בשרשרת האספקה, כדי למנוע בעיות עתידיות במוצר.
המטרה של שרשרת האספקה, הינו ליצור תהליך RMA המנוהל ע"י מערכת המידע, ומאפשר ניהול ובקרה שוטפים על הסטאטוס של כל
RMA פעיל, ועל זמני התגובה ואיכות הביצוע בהתאם לדרישות הלקוחות.
ניהול התהליך במערכת המידע צריך לאפשר ניהול, מעקב ובקרה על כל שלב בתהליך ה- RMA, כולל צירוף מסמכים שונים לתיעוד הבעיה והפעולות שבוצעו לתיקון ולמניעת הישנות הבעיות בעתיד, שליחת אתרעות במקרה והתהליך חורג מהנורמות שנקבעו, הפקת דוחות סטטיסטיים בחתכים שונים, ועוד.
כחלק מהעברת פעילויות בתחום שרשרת האספקה למיקור חוץ, גם תהליכי RMA עוברים יותר ויותר למיקור חוץ. חברות המתמחות בתהליכי ה-
RMA מספקות שירות הכולל את כל מרכיבי התהליך כולל: איסוף הסחורה, קבלה ומיון, בדיקות, תיקון, השמשה ורענון, מיחזור, השמדה, תיעוד ודיווח ועוד.
היתרונות בהעברת ה- RMA למיקור חוץ הינם:
- ה- RMA עוסק בטיפול ותיקון של מוצרים ישנים בניגוד למיקוד של רוב הארגונים לעסוק בפיתוח של מוצרים חדשים. העברת ה- RMA למיקור חוץ מאפשרת לארגון להתמקד בליבת הפעילות שלו.
- ה- RMA עוסק בנושא השירות של הארגון. ארגוניים יצרניים לא תמיד מספיק מיומנים במתן שירות שהינה פעילות שונה מאוד מבחינת התהליכים, המדדים והיעדים. ספק המתמחה בתחום ה- RMA ישפר את רמת השירות והאיכות הניתנת ללקוחות.
- המוצרים החוזרים מהלקוחות מגיעים בתדירות אקראית, בהתאם לכך המשאבים הנדרשים לטיפול ב- RMA משתנים מתקופה לתקופה. העברת ה- RMA למיקור חוץ מאפשרת חיסכון בעלויות כ"א ותשתיות.
ככלל, בנית תהליך RMA יעיל כוללת את השלבים הבאים:
- הגדרת מדיניות החברה לגבי האחריות למוצרים (משך זמן למתן אחריות, מרכיבים הנכללים/לא ניכללים באחריות, הסתיגויות ועוד)
- הגדרת רמת השירות הנדרשת מבחינת זמני תגובה
- הגדרת התיעוד הנידרש לכל אורך התהליך
- בניית תהליכי עבודה לטיפול ב- RMA
- בניית תהליכי בקרה לשליטה על התהליך
- בניית תהליכי איכות לזיהוי בעיות ומניעת תקלות בעתיד
- בניית מערכת מדידה וניטור של התהליך באמצעות מדדי ביצוע ואתרעות אוטומטיות לגורמים המבקרים את התהליך