אסטרטגיית ה-
Agile בשרשרת האספקה מתאימה למוצרים הנדרשים מהלקוחות בזמן אספקה קצר והינם קשים לחיזוי.
להלן השוואה בין גישת ה-
Agile לגישת ניהול שרשרת האספקה המסורתית:
Agile supply chain |
Suply chain |
תחזית משמשת לבניית יכולות |
תחזית משמשת לקביעת מנות הייצור ורמות המלאי |
ייצור על פי ביקוש בפועל (Make to order) |
ייצור לתחזית |
המיקוד הינו המהירות והזריזות באמצעות טכנולוגיות מידע ושיתוף פעולה בשרשרת. הדגש הינו ביכולת התכנון לכל אורך שרשרת האספקה והתגובה לביקוש בפועל |
המיקוד הינו במיצוי היתרונות לגודל ובשיפור היעילות לכל אורך שרשרת האספקה |
עיקר המלאי מוחזק כמלאי חומר גלם וכמלאי בתהליך הממתין לקונפיגורציה הסופית |
עיקר המלאי מוחזק כמלאי תוצרת גמורה |
הנושאים עיקריים בהם נדרש לטפל בכדי להשיג שרשרת אספקה זריזה:
- יישור קו מבחינת אסטרטגיה ומטרות של שרשרת האספקה עם כל השותפים בשרשרת.
- שקיפות במידע, בזמן אמת, לכל השותפים בשרשרת האספקה, בדגש על הביקוש ותנועות המלאי.
- אינטגרציה בתהליכים בין כל המעורבים בשרשרת האספקה. הדגש הינו המהירות והדיוק בביצוע התהליך.
- הפרדת מערך הרכש לרכש אסטרטגי ורכש טקטי. הרכש האסטרטגי מתמקד בהסכמים ובבניית שיתוף הפעולה מול הספקים, במטרה
לקצר זמני אספקה ולבנות את הגמישות הנדרשת מהספקים.
- שיפור יכולת תיכנון הייצור בדגש על גמישות לשינויים.
- מיפוי שרשרת הערך (
Value stream mapping) והורדת/הקטנת פעילויות שאינן מוסיפות ערך.
- הקטנת המורכבות בייצור מוצרים (שיפורים במוצר שיאפשרו קיצור של זמן הייצור).
- שיפור ניהול מלאי חומרי גלם ומלאי בתהליך.
- בניית לוגיקות לקבלת החלטות ולתכנון בכל השרשרת (
What – If ) בכדי להגיב מהר לשינויים בשוק הנובעים מהביקושים.
- בניית מדדי זריזות ודיוק לשרשרת האספקה ושימוש ב-
SLA בין כל הגורמים בשרשרת.