Supply Chain Responsiveness הינו מדד מרכזי בשרשרת האספקה הבודק את זמן התגובה של שרשרת האספקה באספקת ההזמנות ללקוחות.
בתקופה הנוכחית, המאופיינת בשונות גדולה בביקושים הנובעים משינויים בשוק, שוני בהעדפות צרכנים, קצב גדול יותר של הכנסת מוצרים חדשים ותחרות גדולה ממוצרים שונים, החשיבות של שיפור זמן התגובה אינה רק בשיפור רמת השירות, אלא גם בהקטנת עלויות בשרשרת האספקה.
ככל שזמן התגובה של הארגון והמרחק מנקודת הביקוש גדול יותר, דיוק התחזית בדר"כ נמוך יותר והיכולת לשפר רמת שירות ולהקטין עלויות בשרשרת האספקה נפגעת.
מבחינת הלקוח, זמן תגובה קצר יותר של הספק, מאפשר לו להחזיק פחות מלאי לאורך השרשרת, להתמודד טוב יותר עם אי הודאות ולהגדיל את גמישות שרשרת האספקה שלו.
מדד ה- Order Fulfillment Lead Time מודד את מספר הימים, מקבלת ההזמנה מהלקוח עד לאספקת ההזמנה בשלמותה ללקוח. מדד זה מתייחס למוצרים המיוצרים להזמנת לקוח (Make To Order). הגדרה רחבה יותר של המדד מתייחסת גם לפריטים המיוצרים למלאי ולמוצרים המוזמנים עבור המו"פ או הנדסה.
המדידה מתייחסת לכל אחד ממרכיבי התהליך, בשרשרת האספקה:
·         שלב א: מקבלת הזמנה ועד הקלדת ואישור ההזמנה במערכת
·         שלב ב: מאישור ההזמנה ועד השלמת ייצור ההזמנה (לרבות זמן הנידרש לרכש לספק פריטי ח"ג המוזמנים להזמנת לקוח)
·         שלב ג: מגמר ייצור ועד משלוח
·         שלב ד: ממשלוח ועד הגעת ההזמנה ללקוח
שיפור זמן התגובה ברמת הארגון, מצריך לעיתים גם מיקוד בזמן התגובה של כל מחלקה המשתתפת בשרשרת ההזמנה.
הצורך לשפר את זמן התגובה של שרשרת האספקה, נובע מרמת התחרות בסביבה העסקית והחשיבות של זמן התגובה בעיני הלקוחות וכן מהרצון להקטין עלויות בשרשרת האספקה. הפעילות העיקריות אותן נידרש לבצע בכדי לשפר את זמן התגובה הינן:
·      הקטנת כמות הפעילויות שלא מוסיפות ערך ללקוח.
·      שיפור התהליכים העסקיים והתאמתם למטרה של קיצור זמן תגובה (לעיתים על חשבון יעילות), דהיינו זיהוי מהיר של הביקוש והפעלה מהירה של השרשרת לספק את הביקוש.
·      שיפורים טכנולוגיים לכל אורך שרשרת האספקה (לדוגמא: קונפיגורטור, בניית כללים עיסקיים להאצת תהליכים, שימוש במערכות MES להעברת הזמנות למכונות, דיווחיים אוטומטיים ועוד).  
·      הגדלת השקיפות ושיתוף במידע, לגבי הביקושים וההיצע, לכל אורך שרשרת האספקה לצורך שיפור תהליך קבלת ההחלטות בזמן אמת.
·      הקמת רכש אסטרטגי במטרה להגדיר הסכמים מתאימים מול הספקים וקבלני המשנה, כולל התייחסות לקיבולות הספק, הגמישות שלו לשינויים, החזקת מלאי אצל הספק ועוד.
·      הגדלת קיבולות אשר יאפשרו זמן תגובה מהיר, במידה של שינויים בביקושים.
הטמעת שינוי תרבותי בארגון לצורך המיקוד בזמן התגובה.